חג הסוכות רווי בסמלים רבים, אנו נוטלים את ארבעת המינים- אתרוג, לולב, הדס וערבה. מקימים סוכה, שמים עליה סכך ועוד. מה משמעותם של הסמלים הללו? האם ישנו קשר בין כולם או שמא הם אוסף מקרי שנקלע לאותו החג?
הקושי בהבנת המצוות הקשורות לחג הסוכות נובע מכך שאנו מתקשים לקשר בין המצווה לבין המשמעות שלה. ברוב החגים במצוות הקשורות לחג קשורות ישירות לאירועים היסטוריים שקרו בימי התנ"ך או אפילו לאחר מכן בימי בית שני.
לדוגמא, כולנו יודעים שהרעשן תפקידו להרעיש כאשר אנו שומעים את שמו של המן הרשע, הסופגניות הם מאכל רווי בשמן כנגד נס פך השמן שבחנוכה. המצות שאנו אוכלים בפסח הם זכר למצות שאותם אכלו בני ישראל בצאתם ממצרים ועוד. אך מה תפקידם של ארבעת המינים? של הסוכה?
על מנת להבין בבהירות מה מהותן של מצוות החג עלינו להיזכר שהתקופה בשנה שבה אנו חוגגים את חג הסוכות היא בחודש תשרי מיד אחרי ראש השנה ויום הכיפורים. אם מחשבים את הימים מגלים שחג הסוכות מופיע אחרי חודש וחצי של ימי תשובה, שהרי מראש חודש אלול אנו מתחילים בימים של חשבון נפש, של בירור מעמיק ביננו לבין עצמנו. כך למשל, חלק מהעדות נוהגות לומר כבר סליחות מראש החודש. אחרי חודש של התכוננות מגיעים לראש השנה, ולאחר מכן עשרת ימי התשובה שעד ליום כיפור.
מטבע הדברים הימים האלה הם ימים של התכנסות, אלה ימים שבהם אנו עוצרים את שטף החיים לרגע, בודקים את עצמנו בזכוכית מגדלת ושואלים האם נהגנו כשורה? האם עלינו לשנות את דרכינו?
בימים האלה יש משהו לא טבעי, אנו לא פורצים אל החיים כפי שאנו רגילים תמיד, אנחנו לא מתנהגים בספונטאניות, כי אלה ימי מבחן, ימים ששורה עליהם אווירה של כובד ראש ורצינות.
לאור זאת, יהיה קל יותר להבין את מהותו של חג הסוכות. חג הסוכות מופיע מיד אחרי יום הכיפורים. כ"כ מיד עד שנהגו עם ישראל לשבור את הצום ותכף ומיד להתחיל לבנות את הסוכות. רגע אחרי שאנו יוצאים מהיום הקדוש והטהור ביותר בשנה ובטוחים כי יצאנו זכאים בדין, אנו אוספים את כל הכוחות שכינסנו עד עכשיו והפעם מנצלים אותם לדברים שבקדושה. אחרי יום כיפור אנו בוחרים לחיות מחדש, לצאת אל הטבע עם כל כוחות החיים שחיכו ב- stand by עד עכשיו ולנהוג בהם בדרך אחרת, דרך של קידוש החומר.
ניתן לראות את הדבר מתבטא בתחומים רבים. ראשית, דרך המיקום של החג על פני לוח השנה. חג הסוכות מתרחש בדיוק בזמן שבו אוספים את התבואה (לכן הוא גם נקרא "חג האסיף"), אנו לוקחים את הטבע שבו אנו חיים, מכניסים אותו הביתה ומקדשים אותו. מעבר לכך, כל מהות החג היא היציאה אל הטבע, אל הפשטות, אל הדברים הקטנים ששכחנו להעריך. במקום לחיות בבית הקבוע שלנו אנו אורזים את מטלטלינו ועוברים לשבוע של טבע בתוך סוכה שהיא 100% חומרים טבעיים.
בעצם הישיבה בסוכה אנחנו כביכול "מגלים" את החיים מחדש. אדם שניצל ממוות לומד פתאום להעריך מחדש את הפרטים הכי קטנים, כך גם אנחנו לאחר יום הכיפורים מבינים שהחיים ניתנו לנו כפיקדון, לא בזכות קיבלנו אותם אלא בחסד מוחלט. לכן אנחנו יושבים בסוכה שהיא מבנה ארעי, מתוך הבנה שהחיים שלנו הם ארעיים, ועלינו לשמוח בכל יום שעובר כי הוא לא יחזור, ומי יודע מה יהיה מחר?
לפתע אנחנו מכירים בכך שהמציאות מסביבנו היא נפלאה, ניסית, ואילו אנחנו בשרירות ליבנו לא פקחנו את עינינו כדי לראות זאת. הרמב"ם במורה נבוכים אומר שאחד הטעמים לארבעת המינים הוא שאנו לוקחים את הפרי הכי יפה (אתרוג), את הטוב שבריחות (הדס), את היפה שבעלים (לולב) ואת הטוב שבעשבים (ערבה), ובעצם זה אנחנו מהללים את ה' על הטבע והחיים המדהימים שהוא נתן לנו, ואנו מנענעים את ארבעת המינים לשישה כיוונים, שהם כל המימדים של החיים שלנו.
