ארבעת המינים מורכבים מאתרוג, לולב, שלושה הדסים ושתי ערבות. נהגו עם ישראל לאגוד את ארבעת המינים ביחד (כולם חוץ מהאתרוג שאוחזים אותו בפני עצמו), ויש לזה כמה סיבות- האחיזה בארבעת המינים היא יותר נוחה לאורך זמן, ככה גם לא נתלשים כל הזמן עלים מההדסים והערבות וככה זאת הדרך הכי מהודרת ליטול את ארבעת המינים, כאשר כל מין עומד בפני עצמו ואגוד ביחד עם כל השאר.
העניין הוא שלא עם כל דבר מותר לאגוד את ארבעת המינים, בגלל שיש כלל שקוראים לו "בל תוסיף" שאומר שאם התורה קבעה שנוטלים 4 סוגי צמחים בחג אז אי אפשר לקשור אותם ביחד עם מין נוסף של צמח (חוט פשתן לדוגמא).
איך פותרים את הבעיה? או שקושרים את ארבעת המינים עם משהו שהוא לא צמח, כמו חוט פלסטיק, גומיה, אזיקון וכו'. או משתמשים בפריט המופלא ששמו "קוישלך".
קוישלך הוא פריט שמכינים אותו מהעלים הארוכים של הלולב. אתם אמורים לקבל אותו בחינם ביחד עם הסט שקניתם, ואם לא קיבלתם- תדרשו מהמוכר. הקוישלך עשוי בצורת V, ובצד ימין שלו מכניסים את ההדסים, באמצע את הלולב, ובצד שמאל את הערבות. עכשיו כשהרכבתם את הסט אפשר להחזיק אותו ולהרגיש אם האחיזה נוחה. אם הסט גדול מידי אפשר להדק את הקוישלך עם חוט או אזיקון לצורך הנוחות.
השלב האחרון באגד ארבעת המינים הוא הידוק הלולב, שהרבה פעמים העלים שלו קצת נפרדים בצדדים. חשוב להדגיש שכל עוד התיומת האמצעית לא נפתחה אין עם זה שום בעיה, ויש אפילו כאלה שמקפידים שהלולב יהיה פתוח בצדדים, אבל למי שזה מפריע ורוצה את הלולב שלו סגור הרמטית מומלץ לשים גומיות לאורך הלולב, או לחילופין לבקש ממי שמכר לכם את הסט להכין "טבעות" שאותם מלבישים על הלולב.
זהו. עכשיו כל שנותר הוא להכניס את הסט לנרתיק, אם יש לכם כזה, ולעבור לשלב הבא שהוא השימוש בארבעת המינים בבית הכנסת.
כעת כשיש לנו את ארבעת המינים מסודרים, הנרתיק ובתוכו הלולב, ההדס והערבה, והאתרוג בקופסא. אפשר ליטול את ארבעת המינים. את חג הסוכות חוגגים שבעה ימים, ובכל שבעת הימים (למעט שבת) נוטלים את ארבעת המינים בתפילת שחרית בבית הכנסת.
התפילה היא תפילת שחרית רגילה, בתוספת הלל, הושענות וקריאת התורה מיוחדת לסוכות. למעשה, לא נוגעים בארבעת המינים עד לאמירת ההלל שאחרי תפילת "שמונה עשרה", ורק אחרי שהחזן מסיים לחזור על כל התפילה אנו מוציאים את ארבעת המינים מהכיסויים שלהם.
את הלולב, ההדס והערבה אנו מחזיקים ביד ימין, כשהם פונים מעלה כדרך הגדילה שלהם, ואת האתרוג אנו מחזיקים ביד שמאל צמוד לשאר המינים. את האתרוג אנחנו מחזיקים הפוך- כלומר שהפיטם מופנה כלפי מעלה. הסיבה שאנחנו מחזיקים אותו הפוך היא בגלל שביהדות יש כלל האומר "כל המצוות מברך עליהם ועובר לעשייתם", ואם נאחז את האתרוג בצורה הנכונה מההתחלה ורק אז נברך יצא שקיימנו את המצווה לפני שברכנו.
כעת עומדים עם הפנים לכיוון מזרח ומברכים:
"ברוך אתה ה' אלו-הינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב"
וביום הראשון של החג מוסיפים עוד ברכה:
"ברוך אתה ה' אלו-הינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"
והופכים את האתרוג.
אחרי שברכנו על נטילת הלולב מנענעים את הלולב לששת רוחות השמים לפי הסדר הבא:
דרום- צפון- מזרח- למעלה- למטה- מערב
בכל כיוון ננענע את ארבעת המינים שלושה נענועים אל מחוץ לגוף וחזרה פנימה.
לאחר מכן מתחילים את ההלל, וגם בהלל במקומות מסוימים חוזרים על אותם הנענועים לפי קצב הדיבור. הפעם הראשונה היא ב"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". המשפט מורכב מ-7 מילים, כך שבכל מילה אנו מנענעים לאחד הכיוונים לפי הסדר שהזכרנו, וכאשר מגיעים למילה ה' לא מנענעים לשום כיוון, כדי להדגיש שה' נמצא בכל מקום ולא באחד מהצדדים.
לאחר מכן מנענעים פעמים בשתי הפסוקים שבהם נאמר "אנא ה' הושיעה נא" לפי הסדר הבא:
"אנא (דרום, צפון) ה' (לא מנענעים) הושיעה (מזרח, למעלה) נא (למטה מערב)".
ובסוף ההלל שוב אומרים פעמים "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" ומנענעים כמו שהסברנו.
לאחר ההלל אומרים הושענות, ובהם הולכים עם ארבעת המינים ומקיפים את הבימה שבמרכז בית הכנסת פעם אחת וחוזרים אחרי החזן. בהושענא רבה מקיפים 7 פעמים את הבימה.
על ההדס להיות עבות, דהיינו שהעלים בכל "קן" צומחים כלפי מעלה ומכסים את הגבעול שמעליהם עד שלא נשארת נקודה שבה הגבעול חשוף. אם העלים שבהדס צומחים לצדדים, נבדוק בעזרת האצבעות האם העלים יכולים לחפות את הגבעול, ואם כן- ההדס אומנם לא מהודר אך הוא כשר.
כמו כן העלים של ההדס צריכים להיות ברוחב כזה כדי שיוכלו לכסות אחד את השני.
הדס מורכב:
כמו באתרוגים, גם בהדסים יש חשש שההדסים מורכבים, אם כי החשש נמוך יותר מאשר באתרוגים כי הגידול של ההדס יותר פשוט. לכן, צריך לשים לב שיש כשרות על ההדסים והם מגיעים משדות מוכרים.
הדס שעליו נשרו:
אם נשרו עלים מההדס בצורה כזאת שעדיין רוב ה"קנים" משולשים, דהיינו שיוצאים מהם שלושה בסיסים עם עלים- ההדס כשר.
אם מכל קן נשר עלה ההדס כבר לא נחשב עבות ומשולש ולכן הוא פסול.
נקטם (נשבר) ראשו
רוב הפוסקים אומרים שאם נקטם ראשו של ההדס הוא עדיין כשר בגלל שהעלים של ההדס מכסים את ראש הגבעול והקטימה לא ניכרת לעין. אך הראב"ד פסק להחמיר בזה ולכן מומלץ להחליף הדס קטום בהדס שלא נקטם.
הדס שהתייבש:
לגבי הדס שהתייבש צריך להבדיל בין העלים העליונים לשאר העלים. העלים העליונים הם החשובים מכולם ושם מתבטא ה"הדר" שבהדס, ולכן אם הם התייבשו יש שנהגו להחמיר, ולכן העצה היא לתלוש את העלים העליונים בלי לפגוע בגבעול. לחילופין, אם כל ההדס התייבש אבל העלים העליונים נשארו לחים ההדס עדיין כשר.
אם ההדס התייבש אבל נשאר ירוק הוא נחשב כשר, אבל אם הוא הלבין הוא נחשב פסול.
הדס מהודר:
הדס מהודר הוא הדס ש:
• שלושת העלים בכל קן יוצאים בדיוק מאותו קו גובה.
• אורך ההדס יהיה שלושה טפחים
• העלים שוכבים אחד על השני ונמשיך כלפי מעלה
• העלים מחפים אחד את השני עד שלא רואים את הגבעול
